החלטתי שהדרך היחידה להתגבר על ההכשלה-העצמית הזאת הייתה למזג את ההורה הביקורתי שלי לתוך תהליך ההחלמה." (הספר הגדול האדום באנגלית, עמוד 207)

ניסינו להתעלם מההורה הפנימי הביקורתי שלנו – אוסף זה של קולות ששמענו כילדים והתרגלנו לשמוע בתוך הראש שלנו. אם הקולות היו חזקים מדי מכדי שניתן יהיה להתעלם מהם, ניסינו להילחם בהם, אבל נראה היה שהם תמיד מוצאים דרך לנצח.

ב-ACA, אנו לומדים לחשוף מדוע למבקר הפנימי הזה הייתה אחיזה חזקה כל כך עלינו. על ידי הכרה בטראומה שמאחורי הקולות, אנו מבינים ובהדרגה לומדים התנהגויות חלופיות חדשות כדי שנוכל להשתיק את העריץ הזה שיושב לנו בראש.

זה נותן לנו חופש תוך שאנחנו מביאים אור חדש אל תוך חיינו בדרכים קטנטנות. אנו מתחילים לתת אמון בעצמנו, באחרים וב'כוח העליון' שלנו. יש לנו מערכות יחסים בריאות יותר ואנו מוצאים את עצמנו נמשכים לָכוחות ולעומק באנשים שמסוגלים לתת מקום להרגשות שלנו בבטחה, בִּמקום לנסות לכבות אותנו.

אנו משחררים לדרכם את האנשים הבלתי-מתפקדים. בעוד שייתכן והם לימדו אותנו את השיעורים שהיינו צריכים ללמוד, אנו יודעים שאלה קשרים מרעילים אם נישאר בהם. אנו עושים זאת בלי להרגיש בושה או חרטה; הגיע הזמן להמשיך הלאה. אנו פתוחים להרפתקה הבאה.

היום אני אהיה במודעות לניסיונות שלי להכשיל את עצמי, כי יש בי אמונה בהבטחה לצמיחה שניצבת לפני. אני אשתמש בחבל ההצלה שלי – מערכת התמיכה שתוכנית ACA מספקת לי.