"אֵבֶל אמיתי על ילדותנו שם קץ למשיכה החולנית שלנו אל העבר ומאפשר לנו לחזור אל ההווה, חופשיים לחיות כבני אדם מבוגרים. ההתייצבות נוכח שנים של כאב ואובדן נראית בהתחלה מעל ומעבר ליכולתנו. " (הספר הגדול האדום באנגלית, עמוד 83)

יכול להיות שכבר שנים רבות הלכנו לפגישות של תוכניות 12 צעדים, כשאנו מקוננים על הקשיים והתלאות של חיי ההחלמה שלנו. אולי חשבנו שאנחנו "חיים את החיים לפי תנאי החיים" [Living life on life’s terms] – עושים כמיטב יכולתנו. אבל לעתים קרובות נראה שההתקדמות מגיעה בטפטוף קלוש. זה הותיר אותנו עם תחושת תסכול על ההתקדמות הרוחנית המזערית שהשגנו, למרות מאמצנו הכנים.

אבל ייתכן שמה שהיה חסר זה הנכונות להתאבל באמת על הילדות האבודה שלנו. המהות של עבודת אֵבֶל [grief work] היא לא רק ללמוד לספר את הסיפור שלנו, אלא להתחיל לגלות ולבטא את הטראומה והרגשות שטמונים שם. עשיית העבודה ברמת עומק זו היא הנתיב האמיתי לשחרר את עצמנו.

כאשר אנו חדלים להיות כבולים במקום על ידי הסיפורים נטולי הרגש שלנו והזרם התת-קרקעי של הרגשות מודחקות, אנו יכולים להתחיל לנקוט בפעולות אקטיביות, לשנות את תנאי החיים שלנו, למצוא שמחה בהווה ולהרגיש בחיים אולי בפעם הראשונה.

היום אני אספר את הסיפור האמיתי של טראומת הילדות שלי. בכך שאעשה זאת, אני אתן דרור ל'עצמי האמיתי' שלי ואֶהֵנֶה מהיום הזה ש'הכוח העליון' שלי נתן לי.