"אוטונומיה אין משמעה שקבוצת ACA היא מבודדת ומחוץ לטווח של החברותא בכללה. אנחנו לא משתמשים באוטונומיה כהצדקה לשנות את ACA או את המסר שלה כך שיתאימו לרצונות האישיים שלנו." (הספר הגדול האדום באנגלית, עמוד 608)

המוקד של ACA הוא עבודת הצעדים של ACA ושמירת המסורות שלה. אם הצעדים של ACA והמסורות שלה כמעט ולא מוזכרים בפגישה, התוצאה היא שמהמשתתפים בפגישה נגזלים מהכלים החיוניים שיעזרו להם להחלים.

כמו כן, אם הפגישה מחייבת אמונה רוחנית או דתית מסוימת, הדבר מבטל את החופש הבסיסי לבחור, ואין לקרוא לפגישה זו בשם ACA. אנחנו תוכנית רוחנית שבה כל אדם חופשי לבחור 'כוח עליון' או לא. אין שום דרישות מחייבות.

יש יותר סיכוי שפגישות יישארו על המסלול אם לכל אדם יש את האפשרות לבקש מצפון קבוצה, מה שנותן למשתתפים תחושה של מוּגַנוּת [safety]. אין יותר שִחזור של הילדות שלנו שבה נקבעו כללים מסוג "כי ככה אני אמרתי". אסור ששום אדם, או קליקה של אנשים, יקבלו החלטות בשביל הקבוצה. פגישות השירות אמורות להיות פתוחות לכל משתתפי הפגישה. זהו סוג העיקרון המנחה שלא היה לנו בבתים שבהם גדלנו, אבל יש לנו אותו ב-ACA.

היום אני אתן לעצמי רשות להעלות באופן מכבד שאלות ותהיות לגבי האופן שבו הפגישה שלי מתנהלת, כשמשהו מרגיש לא נוח, כולל כיצד משתמשים בכסף ואם נראה שאנחנו סוטים מהצעדים ומהמסורות של ACA. ב-ACA כל אחד חשוב בדיוק כמו זה שלידו.