"הניסיון שלנו מראה שהצעדים של ACA הם דרך חיים מוכחת שמכניסה לחיינו משמעות חדשה ותחושת תכלית. אנחנו מחילים את הצעדים של ACA בחיינו עם נכונות וכנות." (הספר הגדול האדום באנגלית, עמוד 95)

האם הצלנו חיים של מישהו היום?

האם חייכנו או אמרנו מילה טובה לאדם זר? איננו יודעים אם אותו זר היה אולי שקוע בתהום של ייאוש, תוהה אם החיים בכלל ראויים לחיותם. אולי מחווה פשוטה של חביבות עוררה אפילו ניצוץ קלוש של תקווה באותו אדם?

איננו אחראיים למה שאחרים עושים, אבל ביכולתנו לשקול את האפשרות שההחלמה שלנו ב-ACA מעוררת בנו מודעות חדשה למה שקורה סביבנו ולהשפעה החיובית שיכולה להיות לנו במגעים אנושיים יומיומיים שנדמים כחסרי חשיבות.

אנו חולפים את הימים שקועים במחשבותינו. לעתים קרובות, נמנעים מבלי משים מליצור קשר עין עם אחרים.

אפילו אם זה לא היום הכי טוב שלנו, לחייך אל אדם זר ואולי לראות חיוך בחזרה מעורר הרגשה טובה. אולי לוותר על התור שלנו למישהו אחר כשהעגלה שלנו מלאה ולהם יש רק פריט אחד. או להקדיש כמה שניות נוספות כדי ליצור קשר עין עם פקיד ולאחל לו או לה יום טוב.

מחוות אקראיות אלה של חביבות יכולות להאיר את יומו של מישהו ולעזור לנו להרגיש מחוברים. איננו יודעים אילו השפעות משיגות הפעולות שלנו, אפילו אם אנו רק מפיצים מעט חדווה ברגע הזה. אבל שווה להשקיע את המאמץ לשאת מסר זה של תקווה.

היום אני אזכור שמה שאני אלמד דרך התוכנית והצעדים של ACA לא נועד רק עבורי. ההתקדמות שלי יכולה להשפיע על כל מי שבחייהם אני אגע.