"לבקש מילד בוגר להיכנע ולוותר על שליטה זה כמו לבקש ממישהו לקפוץ ממטוס בלי מצנח. ללא החלמה, ילד בוגר יכול לחיות באֵימה מהרפיית שליטה." (הספר הגדול האדום, עמוד 39)

פעם אמר מטפל שהסיבה לכך שילדים בוגרים נאחזים בכזאת נוקשות בכל דבר היא שאנחנו פוחדים שאם נשחרר, שום דבר לא יהיה בסדר. פחד משאיר אותנו כבולים באזיקים. למדנו זאת כה היטב מאנשים שאותם הכי אהבנו. כילדים, פחדנו לחזור הביתה, פחדנו לעזוב את הבית, פחדנו שעשינו משהו לא בסדר, פחדנו שאנחנו לא מספיק טובים, פחדנו שעומדים להרביץ למישהו או שפחדנו על החיים שלנו…הרשימה עוד ארוכה.

בעבר, כאשר קרו דברים בחיים שלנו, הרגשנו אשמה או בושה. למדנו איך לעצור את הנשימה ולצפות לרע ביותר. כיום, בתוכנית ההחלמה שלנו ב-ACA, אנחנו לומדים הרבה התנהגויות חדשות, כולל להרפות [letting go] עם העזרה של 'הכוח העליון' שלנו, קבוצת התמיכה שלנו, המאמן/ת שלנו ומפת הדרכים של 12 הצעדים של ACA.

ב-ACA אנחנו לומדים לאהוב ולכבד זה את זו בדיוק כפי שאנחנו. כאשר עולות מחלוקות – ואנחנו יודעים שזה יקרה – לנו, כילדים בוגרים, יש הזדמנות לתרגל בכל יום איך להפוך לשחקנים פעילים [actors], במקום להיות תגובתיים [reactors], עד שאנחנו מרגישים בטוח ונוח.

היום אני אזכור את הפתגם 'להרפות ולתת לאלוהים' [Let Go and Let God], ואבקש מ'הכוח העליון' שלי את הכוח להירגע ולהרהר בדברים שלגביהם אני ארגיש חוסר אונים.