"אם ההורים שלכם לא שתו אלכוהול, ייתכן שהוריהם שתו והעבירו הלאה את המחלה של חוסר תפקוד משפחתי אל הוריכם. אם לא הייתה במשפחתכם בעיה של אלכוהול או סמים, ייתכן שהבית שלכם היה כאוטי, לא מוגן וחסר טיפוח בדיוק כמו בתים אלכוהוליסטים רבים." (הספר הגדול האדום באנגלית, עמוד 18)

נהדר! סבתא עשתה את זה לאימא ואימא עשתה את זה לנו! איזה סיכוי יש לנו להיות מסוגלים להבריא?

למרות שהמשא הזה הועבר מהורה לילד לאורך הדורות עד שהגיע לבסוף אלינו, ואולי לילדים שלנו ולנכדים שלנו, את מי אנחנו מאשימים? האם באמת אנחנו יכולים להאשים את אימא או את סבתא או אפילו את סבתא-רבא? אכן, אף אחת מהן לא התכוונה להעבירה הלאה את החבילה הזאת אלינו. אבל הנה היא כאן אצלנו, ואנחנו צריכים לפרוק אותה.

למרבה המזל, לנו יש את הסיכוי הטוב ביותר מכול אלה שקדמו לנו לעשות משהו בקשר לזה. היום יש לנו הבנה טובה הרבה יותר של טבעה הרב-דורי של העברת טראומה. וההבנה הזאת ממשיכה להתפתח ללא הרף. אנחנו ברי מזל להיות חלק מניסוי אנושי נפלא לסובב לאחור את גלגל ההשפעות של חוסר תפקוד משפחתי דוֹרִי ולהשיג פיכחון רגשי [emotional sobriety].

בדומה לניסויים אחרים, אנחנו מתחילים עם הנחת יסוד: שאנחנו יכולים לבנות חיים של יציבות, מוּגַנוּת וטיפוח. תוך שאנחנו עמלים במעבדה של חיינו בהחלמה, אנו מוצאים בדיוק את התמהיל הנכון של התנסות, ניתוח ועקרונות רוחניים, ומנפיקים דוחות התקדמות יומיים לחברינו למסע ול'כוח העליון' שלנו.

היום אני אשים לב להתקדמות שעשיתי במציאת האיזון הרגשי שלי, ואתן לעצמי את הפריבילגיה להאמין שאפשר להחלים ושאני אכן אחלים.