חברי ACA מנוסים מדברים על אֵבֶל מתוך תחושה של שלווה, בִּמְקום בצער או בטינה." (הספר הגדול האדום באנגלית, עמוד 200)

בעת שחברים חדשים שומעים חברי ACA משתפים בפגישות, בהתחלה הם עשויים לשמוע רק את ההיזכרות באירועי הילדות ובהשפעות שלהם. אם הם ממשיכים לבוא, הם עשויים לחוות טרנספורמציה בלתי רגילה.

במשך הזמן, חברים חדשים עשויים לקלוט שמה שהם שומעים זה לא רק היזכרות בסיפור: זוהי הזדמנות להישמע. בבתים אלכוהוליסטים ולא מתפקדים, לאף אחד מאיתנו לא הייתה רשות לספר את הסיפור שלנו. לא הרגשנו שאנחנו יכולים לתת אמון במשפחות שלנו שהם יקשיבו לנו, מכיוון שהרגשות שלנו מוזערו או בוטלו כלאחר יד.

תוך צבירת ניסיון, החבר החדש עשוי לשמוע את השיתופים שלנו כנטילת חיינו בחזרה באומץ, עומק הבנה והשראה. כאשר החבר המנוסה משתף, תחושת השלווה שלו או שלה לא נובעת מהסיפור. השלווה באה מההבנה, בדרך כלל בפעם הראשונה, שהפגישה מאפשרת לנו לדבר, לתת אמון ולהרגיש. מה שאנחנו עדים לו זה יציאה לחופשי – תהליך התאבלות שמשחרר נשמה אבודה.

היום, בזמן שאתחיל לשחרר לחופשי את הנשמה שלי מהכלא של ילדותי, אהיה בנוכחות עבור חבריי ב-ACA בשעה שהם עושים את אותו הדבר.