"הצעד הראשון בתהליך ההורות מחדש של עצמנו כרוך בזיהוי הקול הפנימי האוהב בתוכנו." (הספר הגדול האדום, עמוד 298)

לגדול במשפחה לא מתפקדת היה לגדול בכאוס. פסענו על ביצים, בציפייה חרֵדה לפגיעה הבאה, או שעצרנו את נשמתנו בהמתנה לקרב שעומד לפרוץ. בבוקר – לאחר לילה אכזר – כולם העמידו פנים שלא קרה כלום.

כשהגענו לראשונה ל-ACA, רבים מאיתנו היינו כעוסים, מתגוננים ו"על הקצה". חיינו בליבו של כאוס או בבדידות עמוקה. ידענו היטב מה ההרגשה לחיות ברכבת הרים זו של רגשות: רגע אחד למעלה, וברגע הבא למטה.

מה שאנחנו לומדים בתוכנית ACA הוא שזה קריטי להביא את עצמנו אל הָתוכנית ולעשות את העבודה בה. תוך כדי למידת הערך של כניעה, השלמה, אהבה ומחילה ב-ACA אנו מתחילים לבנות יסודות חזקים לדרך חיים טובה יותר. אנחנו לומדים להיות הורים מחדש לעצמנו [reparent ourselves], שזה אומר שאנחנו הופכים להיות ההורה האוהב של עצמנו – זה שמְסַפֵּק ל'ילד הפנימי' את מה שלא קיבלנו מהמשפחות שלנו. זה כמו להתחיל מחדש, כמעט כמו להיוולד מחדש.

"היום אהיה בהוקרת תודה למה ש-ACA מלמדת אותי על הערך של הבחירות שלי וכיצד להיות ההורה של עצמי מחדש. בכל יום אתחיל מחדש ואתן ל'ילד/ה הפנימי/ת' שלי מסרים חיוביים בלבד."