"מידת הבחירה שאנחנו מפתחים ב-ACA נמצאת ביחס ישר לחוזק הגבולות שלנו. ככל שאנחנו מרפים יותר אחיזה [let go], כך הגבולות שלנו הופכים לחזקים יותר. זהו פרדוקס של ACA: הרפיית אחיזה יוצרת גבולות חזקים יותר." (הספר הגדול האדום, עמוד 148)

רובנו גדלנו במשפחות ללא גבולות. נדמה היה שכולם מתערבים בעניינים של כולם, כולם שופטים אחד את השני וכולם אומרים זה לזה מה לחשוב ואיך להרגיש. גם אילו הבנו את הרעיון של גבולות, לא היינו מסוגלים להציב אותם עבור עצמנו בזמן שהיינו בתוך חוסר התפקוד. עם זאת, ברמה מסוימת לעתים קרובות ידענו אינסטינקטיבית שמפרים את הגבולות שלנו, בין אם היו אלה גבולות רגשיים או פיזיים.

כאנשים מבוגרים, לעתים קרובות אנחנו היינו אלה שהפרו גבולות בגלל ההתערבבות שלמדנו מהמשפחות שלנו. פשוט לא ידענו איך גבולות עובדים, ולא ידענו איך לכבד אותם.

ב-ACA אנחנו לומדים שהיעדר גבולות בדרך כלל קשור לשליטה ולמניפולציה. זה אף פעם לא פשוט כמו שזה נראה, ונדרשת עבודה כדי לחשוף את השורש של מה שבאמת קורה. אבל מרגע שאנחנו מתחילים להתמודד עם הבעיות האמיתיות שמתחת לפני השטח, ולשחרר את האחיזה שלהן בנו, הגבולות שלנו מתחזקים; אנו מרפים אחיזה [let go] ומאפשרים לאנשים אחרים את ההזדמנות למצוא את הדרך שלהם בעצמם ללא עזרתנו. אנו לומדים להפריד בין מה שבאמת חשוב למה שלא כדי לשרוד כאנשים בוגרים בריאים.

"היום אני אזכור שכשאבחר להרפות ולא לערב את עצמי בעניינים שלא שלי, אני אצור גבולות חזקים יותר עבור עצמי."