"ילדים אבודים רבים חיים באנורקסיה ממערכות יחסים." (הספר הגדול האדום, עמוד 135 )

ילדים בוגרים לומדים הרבה דברים כשהם גדלים בבית לא מתפקד. למרבה הצער, אחד הדברים המרכזיים שלמדנו היה לא לתת לאמון. למדנו להציב חומה סביבנו כדי להתגונן מפני כאב. החומה הזאת הולכת איתנו לחיינו הבוגרים ומטילה צל על כל מערכות היחסים שלנו עם מכרים, חברים, עמיתים לעבודה – והכי חשוב – על מערכת היחסים האינטימית שלנו עם בן/בת זוג.

מסתבר לנו שלא כמו במשפחת המוצא שלנו, למערכת יחסים בריאה נדרשת מידה של אמון, משהו כל כך זר לנו עד שזה מאיים על תחושת המוּגָנוּת [safety] שלנו. אם ניתנת לנו הבחירה להסתכן ולאפשר למישהו לפרוץ דרך חומת המגן שלנו, חלק מאיתנו בוחרים למנוע את מערכת היחסים או לסיים אותה. אנו פוחדים מכישלון אבל מחבלים בהצלחה שלנו.

תוך התחזקות רגשית בתוכנית ההחלמה שלנו ב-ACA ,אנו מתחילים לפרק את הלבנים בחומה מתוך ידיעה שעכשיו אנו יכולים לקבל את מה שהחיים יביאו לנו עם האהבה והתמיכה שיש לנו מעצמנו, כמו גם מ'הכוח העליון' שלנו ומחברינו וחברותינו למסע.

היום אני אמשיך לגדול רגשית בידיעה ש-ACA ו'הכוח העליון' שלי ידריכו אותי בהתחזקות שתאפשר לי לתת אמון באחרים.