"בנתיב הזה אנו יוצאים מתפקיד הקורבן ותובעים לעצמנו את כוחנו האישי." (הספר הגדול האדום באנגלית, עמוד 158)

אִפשרנו לטפילים לחדור לתוך החיים שלנו, בכך שנתנו אמון במי שלא היינו צריכים לתת בהם אמון. שוב ושוב היינו קורבן. רוּשָשְנוּ ממשאבי החיוניות שלנו – כלכלית ורגשית – ולא היה לנו שום מושג למה. מבחינה רוחנית היינו בפשיטת רגל. ראשנו הלם בזעם על אנשים שלא יכלו לשמוע אותנו או שנשבעו שלעולם לא יעשו זאת שוב.

ב-ACA ירדנו מגלגל הריצה שלא שמנו לב שהיינו עליו. עם העזרה של מאמנים/ות או חברים/ות למסע, עשינו את צעד ארבע שלנו ב-ACA וגילינו שהחיים שלנו היו לא שפויים, שבלענו כל הזמן רעל ולא ידענו את זה. עכשיו הרגשנו ששומעים אותנו בפעם הראשונה.

הגענו לנכונות ללכת לכל מרחק כדי להגן על 'הילדים הפנימיים' שלנו ולטפח אותם. לא השארנו אף אבן על מקומה בעקירת שורש הבעיה שלנו. לא זכרנו את כל מה שקרה לנו בגלל שהיינו חייבים לשכוח כדי שנוכל לשרוד. אבל ההחלמה הופכת למקום מוגן שבו הזיכרונות יכולים להתגלות. אנו מפסיקים ללכת לתחנת הסמים הפנימית כדי להשיג את המנה של פחד. אנו משחררים את הטראומה בגוף שלנו וקמים והולכים כאנשים אחרים: מלאי בטחון וחיוניות.

היום אני אבחר לעשות כל מאמץ ואתמודד בדרך בריאה עם כל מה שצץ עבורי רגשית ופיזית. אם אני לא אוכל לעשות זאת לבד, אני אשיג עזרה מתאימה.