"לבנות מחדש, או לבנות, את החיים שלנו דורש זמן. זה דורש סבלנות ומיקוד יציב." (הספר הגדול האדום באנגלית, עמוד 431)

‏‏רבים מאיתנו לא ידענו איך מיקוד וסבלנות נראים, עד שהגענו ל-ACA. בילינו את חיינו כשאנחנו עוברים בתזזית מדבר אחד לשני.

ב-ACA התחלנו לתַרגל התנהגויות חדשות, והראשונה הייתה להיות עקביים בהגעה שלנו לפגישות. בהמשך התחלנו להושיט יד לאחרים על ידי עשיית שיחות טלפון ובקשת עזרה להישאר ממוקדים בהחלמה. עם בוא הנכונות לקחת תפקידי שירות בפגישות, עשינו זאת הן כדי להזין את ההחלמה של עצמנו והן כדי לגמול טובה. חיפשנו איזון, מתוך הבנה שדרושה סבלנות כדי להחלים מִשָנים של חוסר תפקוד שחווינו.

למדנו לדאוג לצרכים הגופניים שלנו – לָנוח כשהיינו עייפים ולאכול מזון בריא כדי להזין את הגוף והתודעה שלנו. התחלנו להשתחרר מההתנהגויות הכפייתיות שלנו, ככל שהפכנו למודעים אליהן יותר.

עכשיו אנו רואים את המאמצים שלנו נושאים פרי, בכך שאנו חווים שלווה. למדנו לבקש את מה שאנחנו זקוקים לו – בָּעבודה, בְּחברויות ובקשרים רומנטיים – כי אנחנו יודעים שאנחנו ראויים לכך. אם אחרים לא שומעים אותנו, אנו ממשיכים הלאה. פסענו באומץ אל תוך אור ההחלמה, ואנו מרגישים מוּגָנִים אולי לראשונה בחיינו.

היום אני אתפלל לסבלנות ואעריך את ההזדמנויות שנִקרות בדרכי. אני אבקש את ההדרכה הדרושה לי כדי להישאר עם מיקוד על צרכים שלי.