"אנו זוכרים שכעת מותר לנו לדבר, לתת אמון ולהרגיש בִּמקום לנסות לשלוט, להתבודד ולהתבשל מבפנים. מערכות יחסים יכולות להיות שונות בהחלמה." (הספר הגדול האדום באנגלית, עמוד 291)
כילדים, הסתמכנו על מאפייני ההישרדות שלנו כדי להגן על עצמנו מפני פגיעה. בהדרגה, מאפיינים אלה הלכו והתחזקו והשתרשו יותר נוכח רמות גבוהות יותר של חוסר תפקוד משפחתי והפחד שהן מביאות. נשאנו את המאפיינים הללו לתוך חיינו כאנשים מבוגרים. בהתחלה, לא היינו מודעים להשפעותיהם, אבל מערכות היחסים שלנו סבלו.
דרך ACA למדנו לראות שמאפייני ההישרדות שלנו כבר לא משרתים אותנו יותר. בשוקלנו אפשרות לאינטימיות רגשית, ייתכן שנרגיש מפוחדים וחשופים לפגיעה. אבל, אם אנו לוקחים את הסיכון לשתף את עצמנו עם אדם אחר, מתחילה להיות לנו היכולת לקיים מערכת יחסים אמיתית.
לבטוח באדם אחר ולחשוף בפניו או בפניה את העצמי הפגיע ביותר שלנו זו התנהלות חדשה ואולי מפחידה עבורנו. אנו יכולים לתת לאדם השני להרוויח את האמון שלנו בהדרגה, תוך כדי התפתחות מערכת היחסים. אנו יכולים לבקש את מה שאנחנו צריכים, במקום להשתמש במניפולציה כדי להשיג את מה שאנחנו רוצים. אנו יכולים לזהות ולשתף את ההרגשות שלנו בלי להיסגר או לטחון את הדברים בראש בלי סוף. כבר איננו צריכים יותר לנעול את העצמי האמיתי שלנו בפנים על סוגר ובריח. כשאנו נוטלים את הסיכון להיות כנים ופתוחים עם אדם אחר, מתגלה לנו עולם שלם של אפשרויות חדשות, כולל אהבה.
היום יש לי את האומץ לשבור דפוסים ישנים שחוסמים אותי מחיבורים עמוקים יותר עם האנשים בחיי.