"ילד בוגר הוא אדם שהפעולות וההחלטות שלו או שלה מונחות על ידי חוויות מהילדות שבבסיסן ספק-עצמי או פחד." (הספר הגדול האדום באנגלית, עמוד 302)
לפני שמצאנו את ACA, לא הייתה לנו ההזדמנות ללמוד שום דרך אחרת לחיות מלבד מנקודת המבט של חוסר התפקוד שבו גדלנו. כילדים, רובנו גילינו מהר מאוד מה היינו צריכים לחשוב, להגיד ולעשות כדי להימנע מכמה שיותר כאב. שרדנו באופן הכי טוב שיכולנו, כשאנחנו מסתמכים רק על עצמנו כדי להסתדר.
כאנשים מבוגרים, לעתים קרובות התגובות האוטומטיות שלנו למצבים הן הָ רְ חָ בֹות של ההתנהגויות שלמדנו כילדים. אנחנו אנשים מבוגרים רק במראה החיצוני, אבל עדיין לא התבגרנו מעבר לתגובות שלנו מהילדות. אנו רדופים על ידי טראומה לא פתורה שבקלות זורה הרס בחיינו. אין זו אשמתנו שלא פיתחנו כישורי חיים טובים יותר; לא יכולנו לצאת אחרת מהמקום שממנו באנו. הודות לשנים-עשר הצעדים של ACA, יש לנו עכשיו 'פתרון' ל'בעיה' שלנו. בעזרת ACA אנו מוצאים את האהבה והתמיכה שנדרשות לנו כדי לגדול דרך
כאב הילדות לכדי האנשים המבוגרים שנועדנו להיות – בטּוחים בעצמם ומּוגנים.
היום אני משחרר/ת את כל השיפוט-העצמי השלילי של זהותי כילד/ה בוגר/ת. אני מלא/ה בַתקווה שההבטחות של ACA מציעות לי.