"הזיכרון מכיל מרכיבי PTSD שכוללים פחד, תחושת איום על ההישרדות והרגשה שאנחנו לבד, אולי חסרי כל." (הספר הגדול האדום באנגלית, עמוד 180)
רבים מאיתנו חוו את הטראומות של להיעזב לבד במשך שעות, להיאלץ להאכיל את עצמנו ולעשות כל מה שנדרש כדי לשרוד. אכלנו מה שיכולנו למצוא, אפילו אם זה היה חצי רקוב; לבשנו מה שהיה שם, אפילו אם זה היה מלוכלך, קרוע או לא במידה שלנו. חיינו בפחד נואש, הזניחו אותנו, ולא ידענו אם נשרוד.
אנו סובלים מ- PTSD , בדיוק כאילו גדלנו באזור קרבות. כתוצאה מכך, לעתים קרובות פיתחנו התמכרויות שקשורות ישירות למה שחווינו. אם לא היה לנו מספיק אוכל, ייתכן שפיתחנו הפרעת אכילה; אם לא היו לנו מספיק בגדים, ייתכן שהפכנו לקונים כפייתיים או לגנבים מחנויות (שופליפטינג); אם נחרדנו מלהיות לבד, ייתכן שלמדנו איך להפעיל מניפולציות על אחרים כדי שיישארו בסביבה.
ב- ACA , אנו מגלים את מאפייני 'רשימת המכולת' – ההתנהגויות ההישרדותיות שפיתחנו כדרך להתמודד עם טראומת הילדות שלנו. תוך שאנו ממשיכים ללמוד עוד, אנו משתמשים בידע הזה כדי להתחיל לטפל בעצמנו ולדאוג לעצמנו בדרך בריאה. אנו מתחייבים שאפילו אם נרגיש מוצפים מעבר ליכולתנו, לא ננטוש את עצמנו ואת התוכנית שלנו. אנו יודעים שההחלמה אפשרית ב- ACA כי אנו רואים זאת אצל אחרים .
היום, אם אמצא את עצמי פונה אל מחוץ לעצמי כדי למצוא פתרון לא בריא, אזכור לפנות פנימה אל הניסיון, הכוח והתקווה שתוכנית ACA נותנת לי.